מוצרי הגטסרו

מבחינה קלינית, עצירות מוגדרת לרוב בנוכחות פחות משלוש פעולות מעיים בשבוע בילדים, עצירות מוגדרת כצואה קשה, או דמוית אבנים קטנות, ברוב פעולות המעיים במשך שבועיים ללא עדות לבעיה מבנית, אנדוקרינית או מטבולית.

למרות שעצירות עלולה לגרום לאי-נוחות ניכרת, לרוב מדובר בהפרעה לא-חמורה. אולם, במקרים ממושכים, ובעיקר כאשר פעולות המעיים מלוות במאמץ משמעותי, ייתכנו סיבוכים קשים למשל: טחורים או פיסורות (סדקים) באזור פי הטבעת, פקק צואה, צניחת רקטום, מעי עצל.

במרבית המקרים, שינויים פשוטים בהרגלי התזונה ובהרגלי החיים יביאו להקלה בעצירות.
למשל: דיאטה עתירת סיבים, פעילות גופנית, צריכת נוזלים מספקת, פינוי זמן לפעולות המעיים, ביו-פידבק (במקרים בהם עצירות נובעת מפגיעה בתפקוד רצפת האגן).